שלומות  -  גישור פישור ובוררות
                                 shlomot.co.il

                              
                              שלומית בן שחר - עידן
 
                                טל: 0778833458, 0546560530                                          

 
"משה משקפיים"  

קצה נפשו של משה,יהודי בן 73,בחיפשים אחרי משקפי הראייה למרחק ואחרי משקפי הקריאה שלו,על כן החליט להזמין לעצמו משקפיי "בי פוקל".

לצורך כך ניגש לאופטיקאי שלו,עמו עובד כבר שנים רבות.

המשקפיים הוזמנו,ותמורתם,3000 שקל,שולמה במזומן.

האופטיקאי אף טרח להסביר למשה כי ייקח לו מספר ימים להתרגל,ואף לימד אותו טכניקה שתקל הסתגלות זו.

לקח משה את המשקפיים ,מרוצה,לכאורה.

כעבור חודשיים,שב לאופטיקאי,בטענה ש"לא יכול להסתדר עם המשקפיים",וביקש את כספו חזרה.האופטיקאי סרב.

על כן תבע משה את האופטיקאי בתביעות קטנות,וביקש 3000 שקל,ועוד הוצאות עגמת נפש,נסיעות וביטול זמן.סך הכל גובה התביעה-10000 שקל!

השופט שלח את שני הצדדים לגישור,לאחר שהסכימו להליך.

במהלך הגישור הוברר כי משה נעלב קשות:"מה בגלל שאני זקן יסדרו אותי?לא יפה!",כך אמר,ואילו בעל העסק לא יכול היה מסיבות טכניות להחזיר לו את כספו.

לאחר הליך גישור בן שעתיים,הבין משה כי עשקנותו לא תקדם אותו,ואילו בעל החנות הסכים לפצותו,היגיעו להסכמות הבאות:

א.משה יחזיר את המשקפיים לאופטיקאי.

ב.האופטיקאי יכין למשה שני זוגות משקפיים,לקריאה ולמרחק,ממבחר החנות,וללא כל עלות כספית.

ג.האופטיקאי יתקן למשה,חינם אין כסף,שני זוגות משקפיים נוספים,שללא תיקון ,אינם ברי שימוש.

ד.סעיפים א',ב',ו ג', יבוצעו תוך שבוע ימים מיום ההסכמה.

ההסכמות נוסחו בכתב,והובאו בפני השופט ביחד עם שני הצדדים.השופט אישר ונתן להסכמות תוקף של פסק דין.

ואילו אני,שזה היה המקרה האחרון במסגרת הסטאג' שלי,זכיתי בחיבוק אמיץ ובחיוך ממשה,כי "את באמת בסדר חבובה", "את אישה טובה",

כך אמר,ובלחיצת יד ותודה מהאופטיקאי.

"השיפוצניק"

חשקה נפשה של גב' נ.בשיפוץ נרחב בביתה,שכלל בניית חדר נוסף הפונה לים,וזאת במשך ימי הקייץ.

לצורך כך שכרה את שרותיו של מר ד.,בעלה של חברתה לעבודה,שמומחיותו בנושא הפכה לשם דבר בסביבת מגוריה.

השניים ישבו ודנו בנושא,והתוו תוכנית פעולה כוללת זמנים ותמחור כל פעולה.

בסיכום-רשמו הסכם,בו נכללו עלויות עבודה והחומר,וזאת בפרוט רב,כשמר ד.אחראי לביצוע.

בהסכם לא נכלל משך זמן העבודה.

מר ד.הביא חומר,והחל לבצע את העבודה.העבודה נמשכה זמן רב,עד תחילת החורף,דבר שגרם לגב' נ.לחשוב כי מר ד. לקח על עצמו עבודה נוספת בו זמנית.

יום אחד לא הופיע מר ד. לעבודה,ולא ניתן היה להשיגו.בשלב זה גבר חששה של גב' נ.,שהחלה לבדוק את עבודתו "בציציות",ואף נעזרה שלם כך בקבלן שיפוצים ידוע.הוברר כי העבודה היתה רשלנית,ובה ליקויים רבים שחלקם אינם ברי תיקון.

גב' נ.עשתה מאמץ נוסף לאתר את מר ד.,והודיעה לו חד משמעית שאינה מרוצה מעבודתו,והיא מפסיקה אותה לאלתר.

מר נ.דרש את כספו ככתוב בהסכם,ואז היציעה לו גב' ד.להגיע לגישור.

מר ד.הסכים,ואכן שני הצדדים נפגשו לצורך גישור,כשמר ד.מביא עמו חבר העוסק בשיפוצים.

מר ד.היגיע כולו רוגז וכועס,וטען כי יתקן את כל הנזקים בפרק זמן סביר,וביקש לקבל את כספו כי "הבטחתי לאשתי את הכסף לפני החג".

מנגד טענה גב' נ. כי העבודה לא הושלמה,ואף נגרמו נזקים רבים חלקם בלתי הפיכים,מה עוד שפרק הזמן התארך,ללא כל סיבה נראית לעיין,וכי תאלץ לשכור בעל מקצוע שישלים את העבודה,דבר שיגרום לה להוצאה כספית נוספת וניכרת.

במהלך שיחה עם שני הצדדים ועם כל צד לחוד,במשך מספר שעות,הסכימו הצדדים ביניהם כי:א.העבודה לא הושלמה.

ב.בעבודה התגלו ליקויים רבים שחלקם אינם ברי תיקון.

ג.יש לערוך תחשיב כספי על מנת לפתור את הבעייה.

על כן נערכו מספר רשימות:אחת של עבודות שבוצעו,שניה של עבודות שטרם בוצעו,ושלישית של ליקויים הניתנים לתיקון וכאלה שאינם ניתנים לתיקון.

ומכאן היגיעו הצדדים להחלטה ולהסכמה: גברת נ. תשלם למר ד. את הכספים המגיעים בגין עבודה שביצע עד ש"נטש",

בניכוי הערכה כספית של כלל הנזקים,כפי שנערכה על ידי המומחה שהביאה,ובניכוי מאות שקלים כפיצוי בגין הזמן הארוך והבלתי סביר שבו נמשכה העבודה ללא כל סיבה.

ההחלטה נוסחה בכתב על ידי המגשרת,ונחתמה על ידי שני הצדדים.

וכך יצא מר ד.עם סכום כסף"ביד" כפי שבקשה אשתו,אם כי סכום נמוך יותר מזה שסבר כי יקבל.

גב' ד.חסכה תביעה משפטית,ואף נשאר ברשותה סכום כסף שיספיק לשכירת בעל מקצוע אחר על מנת שישלים את העבודה,וכן פוצתה בגין משך הזמן הרב.

וכך יצאו שני הצדדים מרוצים מהתוצאה,לחצו ידיים,וגב' נ. המשיכה ביחסי החברות עם אשתו של מר ד.

אף המגשרת,אנוכי-מרוצה היתה מהתוצאה.

 
"השיפוצניק"  

חשקה נפשה של גב' נ.בשיפוץ נרחב בביתה,שכלל בניית חדר נוסף הפונה לים,וזאת במשך ימי הקייץ.

לצורך כך שכרה את שרותיו של מר ד.,בעלה של חברתה לעבודה,שמומחיותו בנושא הפכה לשם דבר בסביבת מגוריה.

השניים ישבו ודנו בנושא,והתוו תוכנית פעולה כוללת זמנים ותמחור כל פעולה.

בסיכום-רשמו הסכם,בו נכללו עלויות עבודה והחומר,וזאת בפרוט רב,כשמר ד.אחראי לביצוע.

בהסכם לא נכלל משך זמן העבודה.

מר ד.הביא חומר,והחל לבצע את העבודה.העבודה נמשכה זמן רב,עד תחילת החורף,דבר שגרם לגב' נ.לחשוב כי מר ד. לקח על עצמו עבודה נוספת בו זמנית.

יום אחד לא הופיע מר ד. לעבודה,ולא ניתן היה להשיגו.בשלב זה גבר חששה של גב' נ.,שהחלה לבדוק את עבודתו "בציציות",ואף נעזרה שלם כך בקבלן שיפוצים ידוע.הוברר כי העבודה היתה רשלנית,ובה ליקויים רבים שחלקם אינם ברי תיקון.

גב' נ.עשתה מאמץ נוסף לאתר את מר ד.,והודיעה לו חד משמעית שאינה מרוצה מעבודתו,והיא מפסיקה אותה לאלתר.

מר נ.דרש את כספו ככתוב בהסכם,ואז היציעה לו גב' ד.להגיע לגישור.

מר ד.הסכים,ואכן שני הצדדים נפגשו לצורך גישור,כשמר ד.מביא עמו חבר העוסק בשיפוצים.

מר ד.היגיע כולו רוגז וכועס,וטען כי יתקן את כל הנזקים בפרק זמן סביר,וביקש לקבל את כספו כי "הבטחתי לאשתי את הכסף לפני החג".

מנגד טענה גב' נ. כי העבודה לא הושלמה,ואף נגרמו נזקים רבים חלקם בלתי הפיכים,מה עוד שפרק הזמן התארך,ללא כל סיבה נראית לעיין,וכי תאלץ לשכור בעל מקצוע שישלים את העבודה,דבר שיגרום לה להוצאה כספית נוספת וניכרת.

במהלך שיחה עם שני הצדדים ועם כל צד לחוד,במשך מספר שעות,הסכימו הצדדים ביניהם כי:א.העבודה לא הושלמה.

ב.בעבודה התגלו ליקויים רבים שחלקם אינם ברי תיקון.

ג.יש לערוך תחשיב כספי על מנת לפתור את הבעייה.

על כן נערכו מספר רשימות:אחת של עבודות שבוצעו,שניה של עבודות שטרם בוצעו,ושלישית של ליקויים הניתנים לתיקון וכאלה שאינם ניתנים לתיקון.

ומכאן היגיעו הצדדים להחלטה ולהסכמה: גברת נ. תשלם למר ד. את הכספים המגיעים בגין עבודה שביצע עד ש"נטש",

בניכוי הערכה כספית של כלל הנזקים,כפי שנערכה על ידי המומחה שהביאה,ובניכוי מאות שקלים כפיצוי בגין הזמן הארוך והבלתי סביר שבו נמשכה העבודה ללא כל סיבה.

ההחלטה נוסחה בכתב על ידי המגשרת,ונחתמה על ידי שני הצדדים.

וכך יצא מר ד.עם סכום כסף"ביד" כפי שבקשה אשתו,אם כי סכום נמוך יותר מזה שסבר כי יקבל.

גב' ד.חסכה תביעה משפטית,ואף נשאר ברשותה סכום כסף שיספיק לשכירת בעל מקצוע אחר על מנת שישלים את העבודה,וכן פוצתה בגין משך הזמן הרב.

וכך יצאו שני הצדדים מרוצים מהתוצאה,לחצו ידיים,וגב' נ. המשיכה ביחסי החברות עם אשתו של מר ד.

אף המגשרת,אנוכי-מרוצה היתה מהתוצאה.

רון ורינה-גישור בגרושין

רון ורינה הם זוג בשלהי שנות ה50 לחייהם,נשואים 26 שנים,ולהם שלושה בנים.

2 בנים בוגרים,בן 24 סטודנט שאינו מתגורר בבית,בן 23 המתכונן להיות סטודנט,גם הוא אינו מתגורר בית,ובן 17-תלמיד תיכון).

בבוקר של יום קיץ לוהט,הודיע רון לאשתו כי הוא עוזב את הביתו,כי בכוונתו להתגרש.קם והלך ,כשהוא נושא עמו מזוודה ובה בגדיו.ועוד סיפר לאשתו כי מצא את "אהבת חייו".

 לאחר ימים של בכי ,התעשתה רינה,ופנתה באמצעות עורך דין לבית המשפט,בבקשה לפירוק שיתוף.

בנקודה זו החל רון לחשוש,ולא בכדי.

רון-בעל מקצוע חופשי,בעל מוניטין רב בתחום עיסוקו,עצמאי ובעל משרד,מהמובילים בתחומו באזור מגוריהם.

רינה-אקדמאית,מנהלת משאבי אנוש בחברה גדולה,כ10 שנים.

לזוג דירת מגורים בת 4.5 חדרים שנרכשה לפני שנים מירושה שקיבל רון,ושופצה במהלך השנים מספר פעמים,שיפוץ ששולם על ידי שניהם,והעלה את ערך הדירה.

לבני הזוג דירה נוספת,בת 3.5 חדרים,שנרכשה במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג,ונמצאת אף היא במקום יוקרתי.דירה זו מושכרת,ותמורת ההשכרה,3000 שקל,נכנסת לחשבונם המשותף.

לבני הזוג גם רכב חדש בו משתמש רון,ורכב ישן יותר קטן ומשפחתי בן משתמשת רינה.

שני כלי הרכב נרכשו במהלך חיהם המשותפים.

לבני הזוג חשבון בנק משותף הנמצא ביתרת זכות,ולרון חשבון עסקי,וכן חשבון נוסף ובו כספי הירושה אותה קיבל.

משהגישה רינה תביעה לפירוק שיתוף,איימה על רון כי תביא בחשבון את הכנסותיו מ"כסף שחור",ובנקודה זו חשש רון,על כן קיבל אתהצעתה של רינה לסיים חייהם המשותפים בדרך של הליך גישור.

הליך הגישור ארך מספר פגישות כל אחת מספר שעות.שניהם שתפו פעולה,הביאו את המסמכים הנדרשים,ואף מלאו בדקדקנות אחרי בקשות המגשרת למילוי טפסים הדנים בהוצאות הבית והילדים.

 

במהלך הגישור הסבירה רינה כי נפגעה רגשית ממהלכו של רון,ובעצם העובדה כי אחז במאהבת מספר שנים היא רואה בגידה כפולה באמון,וכי מבחינתה הם היו זוג לדוגמה.

רון השיב כי חייו היו שבלונים,ומשמצא את אהבת חייו-חל בו שינוי עצום,ועל כן החליט על הצעד הדרסטי,והוסיף כי מכבד אותה כאם ילדיו,וכמי שחלקה עמו שנים רבות כל כך.

שניהם הביעו רצון לשתף פעולה בכל הקשור בילדיהם,ולהיות הורים אחראים.

על כן,הגיעו שניהם להסכמות הבאות:

א.הדירה בת 4.5 חדרים שהתקבלה בירושה,תשאר אצל רון,כשתכולה עוברת בשלמות לרינה.

ב.הדירה השניה בת 3.5 חדרים-תשאר ברשותה של רינה.

ג.מאחר ורינה היתה שותפה מלאה בשיפוץ הדירה הגדולה-יפצה אותה רון ברכב חדש קטן ומשפחתי,כשרכבו ישאר ברשותו,ואת רכבה הישן תוכל למכור,או להעבירו לאחד הבנים.

ד.רינה ורון-כל אחד ישאר עם קרן ההשתלמות ועם ביטוח המנהלים שלו.אך מאחר ולרון סכום גדול יותר-בתמורה הוא התחייב לשלם במלואם לימודים גבוהים של שלושת הבנים.

ה.רון התחיב לשלם סכום מכובד מזונות עבור בנם הקטין,עד הגיעו לגיל 18,ו100 שקל לחודש בזמן היותו הבן בצבא.בנוסף התחיב לשלם חצי מעלות שכר הלימוד בבית הספר,וכן מחצית מהוצאות מיוחדות,כמו חוגים ,שיעורים פרטיים וטיפולים רפואיים מיוחדים,ובלבד שבני הזוג יתייעצו בנושאים אלו.

ו.רינה טענה ובצדק,כי לרון מוניטין מקצועי השווה כסף,וכן צינה במיוחד כי נפגעה מהצעד שנקט רון,והביעה חשש כי לא בנקל תוכל לשקם את עצמה,או למצוא בן זוג.על כן בקשה פיצוי כספי נוסף.

בנקודה זו "נשבר, רון והחליט להוסיף לרינה מענק חד פעמי של 30000 שקל,ובכך להשקיט את מצפונו,ולרצות את רינה.

ח.חשבון ההנק המשותף יסגר,ויתרת הזכות תעבור לרשותה של רינה.

ט.הצדדים קבעו ביניהם שיחה טלפונית או פגישה בבית קפה אחת לשבוע,כדי לדון בנושא הילדים.

ח.לא נקבעו הסדרי ראייה לבן ה17,והוחלט שיפגש עם אביו לאחר שיתאם עמו,ובהסכמת האם,כמובן.

הצדדים יצאו מרוצים מההסכמות,ונותר להם לפנות אל עורך דין שיערוך ההסכם,יביאו לבית משפט  לענייני משפחה לאישור,ומשם-יפנו לרבנות בבקשה לגט.

לפני שיצאו ממשרדי,ביקש רון תשומת לב לשניה.ואז אמר:"מאחר ובאמת נקטתי בצעד חריג ופוגע,והפרוטה מצויה בכיסי,בנוסף לכל מה שהסכמנו והתחייבתי,אני מוכן

לממן לאשתי לימודים לתואר שני באוניברסיטה,כדי שתגשים את חלום חייה הגדול".

רינה מחתה דמעה,אני חייכתי חיוך של שביעת רצון וידעתי:זוג התגרש את ימשיכו להיות הורים אחראים,ואוליי אף ישמרו על קשרי ידידות.

מובן ש"בקשתו" של רון הוספה מיידית לרשימת ההסכמות.....

 
   
   


 

 
לייבסיטי - בניית אתרים